בניין מרפאת קופת חולים ג' – קופ"ח כללית (מרחבית) המתועד בתיק תיעוד מקדים זה, נקבע במסמך מדיניות השימור למרכז האזרחי בעיר באר שבע (ישיבה 006/2022 מתאריך 11.1.2023) כבניין לשימור בדרגת שימור ג'. וועדת השימור מפרטת את המגבלות שבדרוג הזה; וקובעת בכך את עתידו.
קופת החולים הכללית (1920) כמוסד רפואי של הסתדרות העובדים בארץ ישראל, ליוותה את חלוצי ההתיישבות בארץ והמסורת הזו ליוותה את תושבי העיר הגדולה שבנגב וזאת, בהקימה את המרפאה האזורית בלב הציבורי והמאחד של שכונות העיר ולשרות הציבור.
הקמת מרפאת קופת חולים זו הייתה אות מבשר באשר לעתידה של מערכת הבריאות בבירת הנגב
והקדימה אך מעט את הקמתו של בית החולים סורוקה.
תכנית המתאר של באר שבע שהתגבשה בשלהי שנות הארבעים של המאה ה- 20, ייעדה את המע"ר החדש; המרכז האזרחי של היום, לכלול את מוסדות הציבור, השירותים התרבותיים, החינוכיים והמסחריים של העיר המתפתחת ובתוכם גם מוסדות מרפא ובריאות ובהם את מבני המרפאה האזורית/המחוזית/המרחבית – בניין קופת חולים ג' המתועד.
תכנון הבניין ע"י המחלקה הטכנית של קופ"ח החל מעט אחרי הקמת המדינה, נבחר לביצוע ע"י הזרוע הביצועית של ההסתדרות – סולל בונה. בנייתו החלה בשנת 1952 וסיומו המשוער בשנת 1954.
הבניין על שתי קומותיו וחללי מרתפים בנוי מזרועות ואגפים שנבנו בשלבים שונים ולאורך השנים עד שהושלם בשנות ה- 70 של המאה ה- 20.
הבניין מצוי בפינת שני רחובות ראשיים; הנרייטה סאלד ושדר' שז"ר (שנקראו בעבר דרך פועלי הבניין) – שני השמות מבטאים את חזון הרפואה והבניה בארץ ישראל. מקומו במגרש מותיר שטחי פיתוח נרחבים כיאה למבנה ציבור וחלקם משמש לחניה ודרכי הספקה ושירות לבניין המרפאה.
בניין קופ"ח הכללית המתועד מבטא בסגנונו את אופי הבניה הממסדית של ראשית המדינה, זהו סגנון פשוט, פונקציונאלי ומכבד ויש בו מעין הדר שאינו מנקר עיניים במראהו ובחומרי בנייתו.
סממני וסגנון הבניה שלו שייכים ל'מודרניזם' שאפיין את האדריכלות הישראלית המנוכרת לבניה הים תיכונית והאגף הצפוני, שנוסף אחרון, מכיל מהסגנון ורוח הברוטליזם שהמהווים בהמשך – מרכיב עיקרי בבנייה בבאר שבע העיר.
