fbpx

תיק תיעוד מלא | בית טפר, כפר אז"ר, רמת גן

כפר אז"ר

כפר אז"ר- מושב חקלאי בבקעת אונו שהוקם בשנת 1932.

בקרבתו נמצאים תל ליטוינסקי (כיום 'תל השומר') ורמת אפעל. שלושת היישובים הללו הוקמו בשנות ה-30 וה-40 של המאה העשרים. כפר אז"ר סופח לרמת –גן בשנת 2008 ורמת אפעל סופחה בשנת 2009, כחלק ממגמות

איחוד רשויות של משרד הפנים. חלק ניכר מאדמות תל ליטוינסקי נגרעו לטובת בסיס צבאי עוד בתקופת המנדט הבריטי ויתר סופח לרמת גן כ'קרית קריניצי' (ממזרח לכפר אז"ר).

כפר אז"ר הוא מושב עובדים שעלה על הקרקע בשנת 1932 במסגרת 'התיישבות האלף' – תכנית שהחלה להתגבש בשנת 1930 על ידי מושב הסוכנות היהודית בלונדון להתיישבות חקלאית בארץ.

מטרת ההתיישבות: עיבוי 11 יישובי חקלאיים ב-1000 משפחות פועלים ולחזק גם את מערך ההגנה ביישובים אלו. בשל קשיי מימון התיישבו בארץ 437 משפחות, מהן 76 בכפר אז"ר.

כפר אז"ר על שמו של הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ.

לצורך הקמת היישוב התאגדו שני ארגונים: 'ברנר' ו'מעש'.

ברנר:

התאגדות פועלים חקלאיים, שעבדו במושבות 'יהודה' (ראשון-לציון, נס ציונה, רחובות, עקרון, וגדרה), שקראו לקבוצתם על שם הסופר יוסף חיים ברנר. בקבוצת 'ברנר' נטמעה קודם לכן קבוצת 'דרור'- ארגון פועלים

מפתח-תקוה, שבקשו להעלות להתיישבות באזור גליל-ים ולא הסתייע בידם. כ-25ה משפחות מחברי הארגון עלו להתיישבות בכפר אז"ר.

מעש:

קבוצה מבני העלייה השנייה, שפרשו מארגון 'חי' (שיועד להתיישבות באזור קלקיליה- דבר שלא בוצע לבסוף) שהתאחד עם ארגון 'חירות' ב1929. חברי 'חירות'- משוחריי הגדודים העבריים ובוני תחנת החשמל בנהריים.

התיישבו גם במושב חירות (חירות א'), אותו עזבו בשל מיעוט בחלקות להתיישבות.

העלייה לקרקע:

אדמות המושב נרכשו מהכפרים הסמוכים אל חירייה וכפר אנא על ידי המתיישבים בהלוואות ובסיוע הקק"ל. תחילה נחפרה באר למקור מים ולאר מכן בשנת 1932 עלו להתיישבות.

המושב היה חשוף לבעיות ביטחוניות בזמן המאורעות ובמלחמת העצמאות. קרבתו של היישוב לעיר הפכה אותו למרכז האימונים של 'ההגנה'. בכפר פעלה תחנת נוטרים , אחת משלוש התחנות העיקריות בגוש דן.

(לצד תחנות גבעת רמב"ם ותל חיים). במקביל להקמת מושבה חקלאית נאלצו התושבים הראשונים להתפרנס מחוץ לכפר. בין השאר בעבודות זיפות ('אחים' תל-אביב) חופרי זיפזיפ (קואופרטיב 'הגמל') ועבודות בחקלאות ('המפלס').

מוסדות הכפר המרכזיים:

בכפר פעלו שלושה מוסדות מרכזיים: מועצת הכפר שעניניה הם הניהול השוטף, מים ושמירה. האגודה הצרכנית: המתווכת בין החקלאים לביןחברת 'תנובה' המשווקת את תוצרתם. כן אחראית על אספקות זרעים, ציוד ומזון למספוא.  קופת מלווה וחיסכון: המוסד הבנקאי של זרם העובדים.